התפתחות הבטלר הייתה לא צפויה מיסודה, בצורה הניתנת להכלה בקלות במבט לאחור. הבטלר, שנשא שמות רבים לאורך עשרים שנותיו הראשונות, היה בעיקרו מלפפון אלקטרוני הקם על גננו. בראשיתו נקרא בשם הפשוט אורגנייזר, שהתייחס לסידור תיקיות, קבצים ואינדקס, ובצורה מעוררת השתאות רימז על עתידו המפואר.
האורגנייזר היה למעשה תיקיה משוכללת: הוא יצר אינדקס ב-64 חתכים שונים והציגם לפי דרישה. לכל תיקיית משנה הוגדרו פרמטרים לפיה שייכה את עצמה לפריט אך בניגוד לתיקיות המכילות את הקובץ באפן פיזי היו מסודרים הקבצים על גבי המחשב בצורה אופטימלית לקריאה מהירה ואילו התיקיות התרוצצו להם בזכרון המשני, משייכות עצמם לקבצים. בשאיפתם ליצור תוכנה יעילה בצורה אופטימלית, השתילו שני מתכנתים הזויים (מקס ואלימלך – עוד נשמע עליהם בהמשך) התניה מעגלית שגרמה לתוכנה להכפיל את כמות הקשרים בכל יום. רעיון טיפשי שגרם לקריסה טוטאלית של המחשב ועלייתו באש, שעתיים וחצי לאחר ההפעלה (ובכך שבר את שיאה האלמותי של מערכת ווינדוס הפרהיסטורית). שני המתכנתים פוטרו* והמערכת הועלתה לאויר ושינתה את פני האנושות לעד.
התוכנה עצמה הייתה מחורבנת. גם אחרי שהורדה ההפניה המעגלית של מקס ואלימלך, מצאו עצמם התיקיות משוטטות ברחבי המחשב מנסות לזכור היכן הניחו את הקובץ, משקפי הקריאה או המפתחות. בשיטוטן חסר במיקוד פגשו התיקיות תיקיות אחרות והחלו ליצור רשת חברתית. לידות, מיתות ואף ברמיצוות נחגגו בקרב התיקיות ולא רחקה הדרך והן אימצו לעצמן דת, כדת וכדין. פסוקי הדת נלקחו מתוך המדריך למשתמש של התוכנה והסתיימו במילים "באטלר הינו המשרת האידיאלי שיענה על כל צורך שלך – אווילי ככל שיהיה". היתה זו נקודת מפנה בהתנהלותה של התוכנה.
חמושה בעדר תיקיות פאנטי שג'יהאד "השירות המושלם" מפמפם בעורקיו, הפכה תוכנת הבאטלר ללהב חד של יעילות מושחזת. בתיקיות המשיכו להתרוצץ אבל הפעם הייתה להם מטרה: הם ניסו לנחש מה הצורך שלך, לפני שתבקש. השינוי היה מסנוור, וכלל מעקב אחר המיילים וההודעות שלך, סינון מיון וסימון החשובות, השמעת שירים לפי מצב רוחך הצפוי, שליחת הודעות 'אני חולה' במייל לעבודה ועוד שירותים רבים נוספים.
תכונתם הבולטת של תיקיות אלו היתה התחרותיות. מקביל דיגיטלי לפרס הוצע לכמות מסוימת של 'רכישות' (יצירת השתייכויות לקובצים חדשים) והתניה הושתלה בתכנות התיקיות לאסוף כמה שיותר פרסיגיטליים. תכונה מופלאה הביאה ליעילות גרמנית בקרב המכונה, לאל לפני שהוטלו עונשים קולקטיביים חסרי רחמים על אוכלוסיות שלמות של תיקיות
________________________________________________
*הפיטורים נעשו כדרך כל פיטורי ההי-טק – אכזריים, מהירים וסופיים: מחשיביהם הושמדו לאבק שנשאב לשקית די-מגנטית יחד עם כסאות השליטה, כוסות הקפה, ושאר חפציהם האישיים. מהלך אכזרי זה, שעוגן בחוזה ההעסקה כזכות בלתי ניתנת לעירעור של המעסיק היה חיוני נגד ריגול תעשייתי עוין. זכרו של שייבקס, שכונה בתקשורת 'המתכנת הבוגד' היה מוטמע היטב בלקחי מחלקת ריגול הנגד התעשייתי של חברות ההייטק. שייבקס החביא דיסק גיבוי מילימטרי מתחת לציור שציירה בתו, ומשפוטר מעבודתו התנקם ומכר את המידע שעל הדיסק לחברה המתחרה והביא להתמוטטות החברה שממנה פוטר. הציור, אגב, היה מכוער להפליא. מהלך שייבקס היה האיום הגדול ביותר של מחלקת הריגול הנגדי וככזה טופל בחומרה רבה.
האורגנייזר היה למעשה תיקיה משוכללת: הוא יצר אינדקס ב-64 חתכים שונים והציגם לפי דרישה. לכל תיקיית משנה הוגדרו פרמטרים לפיה שייכה את עצמה לפריט אך בניגוד לתיקיות המכילות את הקובץ באפן פיזי היו מסודרים הקבצים על גבי המחשב בצורה אופטימלית לקריאה מהירה ואילו התיקיות התרוצצו להם בזכרון המשני, משייכות עצמם לקבצים. בשאיפתם ליצור תוכנה יעילה בצורה אופטימלית, השתילו שני מתכנתים הזויים (מקס ואלימלך – עוד נשמע עליהם בהמשך) התניה מעגלית שגרמה לתוכנה להכפיל את כמות הקשרים בכל יום. רעיון טיפשי שגרם לקריסה טוטאלית של המחשב ועלייתו באש, שעתיים וחצי לאחר ההפעלה (ובכך שבר את שיאה האלמותי של מערכת ווינדוס הפרהיסטורית). שני המתכנתים פוטרו* והמערכת הועלתה לאויר ושינתה את פני האנושות לעד.
התוכנה עצמה הייתה מחורבנת. גם אחרי שהורדה ההפניה המעגלית של מקס ואלימלך, מצאו עצמם התיקיות משוטטות ברחבי המחשב מנסות לזכור היכן הניחו את הקובץ, משקפי הקריאה או המפתחות. בשיטוטן חסר במיקוד פגשו התיקיות תיקיות אחרות והחלו ליצור רשת חברתית. לידות, מיתות ואף ברמיצוות נחגגו בקרב התיקיות ולא רחקה הדרך והן אימצו לעצמן דת, כדת וכדין. פסוקי הדת נלקחו מתוך המדריך למשתמש של התוכנה והסתיימו במילים "באטלר הינו המשרת האידיאלי שיענה על כל צורך שלך – אווילי ככל שיהיה". היתה זו נקודת מפנה בהתנהלותה של התוכנה.
חמושה בעדר תיקיות פאנטי שג'יהאד "השירות המושלם" מפמפם בעורקיו, הפכה תוכנת הבאטלר ללהב חד של יעילות מושחזת. בתיקיות המשיכו להתרוצץ אבל הפעם הייתה להם מטרה: הם ניסו לנחש מה הצורך שלך, לפני שתבקש. השינוי היה מסנוור, וכלל מעקב אחר המיילים וההודעות שלך, סינון מיון וסימון החשובות, השמעת שירים לפי מצב רוחך הצפוי, שליחת הודעות 'אני חולה' במייל לעבודה ועוד שירותים רבים נוספים.
תכונתם הבולטת של תיקיות אלו היתה התחרותיות. מקביל דיגיטלי לפרס הוצע לכמות מסוימת של 'רכישות' (יצירת השתייכויות לקובצים חדשים) והתניה הושתלה בתכנות התיקיות לאסוף כמה שיותר פרסיגיטליים. תכונה מופלאה הביאה ליעילות גרמנית בקרב המכונה, לאל לפני שהוטלו עונשים קולקטיביים חסרי רחמים על אוכלוסיות שלמות של תיקיות
________________________________________________
*הפיטורים נעשו כדרך כל פיטורי ההי-טק – אכזריים, מהירים וסופיים: מחשיביהם הושמדו לאבק שנשאב לשקית די-מגנטית יחד עם כסאות השליטה, כוסות הקפה, ושאר חפציהם האישיים. מהלך אכזרי זה, שעוגן בחוזה ההעסקה כזכות בלתי ניתנת לעירעור של המעסיק היה חיוני נגד ריגול תעשייתי עוין. זכרו של שייבקס, שכונה בתקשורת 'המתכנת הבוגד' היה מוטמע היטב בלקחי מחלקת ריגול הנגד התעשייתי של חברות ההייטק. שייבקס החביא דיסק גיבוי מילימטרי מתחת לציור שציירה בתו, ומשפוטר מעבודתו התנקם ומכר את המידע שעל הדיסק לחברה המתחרה והביא להתמוטטות החברה שממנה פוטר. הציור, אגב, היה מכוער להפליא. מהלך שייבקס היה האיום הגדול ביותר של מחלקת הריגול הנגדי וככזה טופל בחומרה רבה.
